טיפים שיהפכו את הכנס עסקי שלכם לבלתי נשכח.
תוכן המאמר:
1- למה לצלם כנס עסקי
2- אפשרויות של צילום כנס עסקי
3 – ציוד וצוות דרוש
1- למה לצלם כנס עסקי?
מה היתרונות של צילום כנס עסקי?
- הנצחת תוכן הכנס לאחר סיום הכנס.
- הגדלת חשיפת הכנס לאורך זמן. אנשים יוכלו לראות שוב את מה שהתרחש בכנס גם לאחר סיומו.
- שימוש בחומרים המוקלטים לצורך שיווק - הגדלת הלקוחות וההכנסות של החברה.
- שיפור מיתוג הכנס וההפקה ע"י תיעוד מקצועי ובאיכות גבוהה. כך ההשקעה והמאמץ הרב שהושקע בכנס הזה מרשימים יותר.
- ייצור של תוכן איכותי מעניין ומעשיר ברמה מקצועית.
- שימוש בחומרים המוקלטים לצורך הדרכה /השתלמות מקצועית והפצת טוב בעולם.
- שימוש בחומרים המצולמים לצורך פרסום לשיווק לגיוס עובדים וכמובן גם ליחסי ציבור.
- מסירת החומרים ופרסומם באופן מיידי. כלומר- תוך כדי הכנס ניתן להזרים תמונות והקלטות וידאו לתקשורת או לכל גורם רלוונטי אחר, שמעוניינים לקבל מהר ככל הניתן את התכנים האלה ולהפיץ אותם כל עוד הם טריים וסמוכים לאירוע ולכנס.
מה החסרונות של צילום כנס עסקי ?
- פגיעה בזכויות יוצרים של המרצים או הדוברים שלא מסכימים להצטלם או שלא יסכימו להפיץ את התכנים שלהם ללא הסכמתם.
- תוספת לתקציב האירוע כיוון שיכול להידרש תשלום נוסף עבור הצילום או עבור הפצת התכנים שנאמרו בכנס.
- לחץ על הדוברים או המרצים או אנשי הפאנל שלא ירצו לדבר בצורה חופשית. הם עלולים להיות במצב זה ולגמגם או להתבלבל. ככה גם המשתתפים בכנס יפסידו מזה וכמובן גם החומר המצולם לא יהיה איכותי.
- מיקום המצלמה והצלמים עלולים להסתיר לצופים באולם ולפגוע ככה בחווית הכנס.
- הפרעה מצד הצוות צילום שמסתובב באולם, כיוון שיכולים לדבר בינהם או לעשות רעש. גם הציוד עלול להרעיש ולהפריע לכל מי שיושב בכנס בסמוך לצוות הצילום באירוע.
(לכן, חשוב מאוד להדריך את הצלמים מראש ולקחת צלמים שהם דיסקרטים ולא בולטים באירוע גם באישיות שלהם וגם מבחינת מיקום הציוד שלהם).
- פגיעה בפרטיות הדוברים ומשתתפי הכנס כיוון שהם מצולמים, ולכן עשוייה להיות הרגשה של אי נוחות שבמקרים קיצוניים עלולה להוביל אפילו לתביעה משפטית.
- במידה והצילום לא היה מוצלח (וידאו או סטילס)- לא רק שזה לא מוסיף באירוע זה אף עשוי לפגוע באירוע מבחינת המיתוג ובכך לגרום גם לבזבוז כספים.
- שירותי צילום כמובן עולים כסף וצריך להתחשב בזה בכל עניין התקציב של הקמת האירוע.
2- אפשרויות של צילום כנס עסקי
1.צילום סטילס – צילום של האווירה של האירוע, התצוגה, העיצוב, תגובות משתתפי האירוע, החיוכים, החיבוקים.
2. מגנטים – הנצחת האירוע בעזרת המגנט, ככה מקבלי המגנט מקבלים מסר שיווקי, ביחד עם תמונה שלהם, וככה ישמרו אותה להרבה זמן, ובד"כ יציגו אותה במקום בולט במשרד, או בבית.
3.עמדת צילום עם רקע – לייצר איזה שהוא קיר צילום עם רקע שיש בו הלוגו של הספונסורים של האירוע או איזה שהוא רקע שמקדם את מארגן הכנס, למקם אותו בעמדת הכניסה לאירוע, דבר שמזמין את האנשים להצטלם עם הרקע – דבר שנותן פרסום למותג.
4. צילום וידאו עם מצלמה אחת- תיעוד כל מה שמתרחש על הבמה ע"י צלם וידאו שמעמיד מצלמה עם חצובה כדי שלא תהיה תזוזה ותהיה תמונה טובה. הסאונד והאודיו הם קריטיים ביותר לכן צריכים לחבר את המצלמה למערכת הגברה כדי לקבל ישירות לתוך המצלמה את את האודיו של האירוע.
כדאי גם שהמצלמה תהיה מצלמה גדולה (לצורך אפשרות של זום וחיבור ישירות של הסאונד וגם כדי שתוכל להקליט במשך שעות ללא הפסקה ולא התחממות).
5. צילום וידאו בשילוב מצגת וסרטונים בתוך ההקלטה – בעזרת מערכת ניתוב או תוכנת מחשב אנו משלבים שני מקורות ביחד: המצלמה + מצגת / סרטונים / טקסטים .
יש מספר אופציות לעשות זאת.
אופציה ראשונה והנפוצה ביותר- picture in picture תמונה בתוך תמונה.
למשל, לשים בהקטנה את הדובר ובהגדלה את המצגת או להיפך. אפשר לשחק עם המיקום של הדובר (ימין, שמאל, למעלה, למטה).
החיסרון – זה עלול להסיר חלק מהתוכן
היתרון – שרואים בהגדלה את המצגת ולא מפספסים את הדובר.
אופציה שנייה- אחד לצד השני, 70% מהמסך שמים את המצגת ו30% מהמסך את הדובר ככה שהדובר לא מסתיר את המצגת ולהיפך
אופציה שלישית – שליש מסך הדובר ושני שליש מסך המצגת.
כלומר במקום להציג את כל התמונה אנחנו מציגים רק שליש ממנה, ושמים בצד את המצגת זה יותר יפה
חיסרון- אם הדובר מתחיל לטייל אז אנחנו בקלות נאבד אותו בתוך המצלמה ואז יהיה ריק כל הזמן הזה.
צריך לראות איזה שיטה מתאימה בהתאם לאופי האירוע.
אופציה רביעית - פעם מציגים את הדובר לכמה שניות, ופעם מציגים את המצגת.
עם מסך איכותי המצלמה יכולה להציג גם בצורה איכותית את הדובר ביחד עם עם המצגת.
6. צילום מולטי קאמרה - צילום עם מספר מצלמות כדי לתת יותר זוויות לצופה דבר שיוצר יותר עניין. זה מתאים יותר כאשר יש פאנל עם מספר דוברים ביחד אז אפשר לדלג בינהם בלי תנועת מצלמות שמאוד מציקות לעין.
זה מתאים גם אם מדובר בדובר יחיד. במקרה זה ניתן בכל פעם להציג אותו במיקום שונה – על גבי מסך מלא או חצי מסך, או במדיום.
אפשר להציג גם את הקהל בצילום רחב או להציג את תגובות הפנים מתוך הקהל, דבר שמאוד מעשיר את החוויה של הצופה.
כשמצלמים עם ארבע חמש מצלמות מדובר על צוות מורכב עם יותר צלמים וציוד אבל התוצאה היא הרבה יותר איכותית ונותנת מענה רחב יותר לצופים.
7. שידור חי באינטרנט- ציוד נוסף שמתחבר לציוד הצילום הקיים.
יש מספר אפשרויות:
-צפייה חופשית.
אנחנו מפרסמים את הקישור וכל אחד יכול לצפות ללא שום הגבלה
יתרון – זה מאוד מגדיל בצורה משמעותית את החשיפה של האירוע ואת מספר המשתתפים. זה נותן את האפשרות להשתתפות באירוע גם מרחוק.
-צפייה ברישום.
הצופים נדרשים להירשם ולהשאיר פרטים.
יתרון – זה נותן לידים של אנשי קשר שאפשר לחזור אליהם אחר כך לאחר האירוע.
-צפייה בתשלום.
יש מערכת שמנהלת את התשלום. לאחר התשלום הצופה מקבל קוד להיכנס לשידור.
יתרון – ייצור הכנסות למארגני האירוע.
חיסרון – אם הכנס אינו בחינם, כך גם השידור אינו בחינם ולא כל אחד יוכל לצפות בו מרחוק.
הבחירה באפשרות הצפייה תלוייה במספר גורמים:
- תקציב.
- קהל היעד.
- מטרת האירוע.
8. צילום עם ניידת שידור.
ניידת שידור היא למעשה רכב מסוג וואן שבו יש את כל ציוד הצילום:
ציוד לניטוב, ציוד לניהול צבע המצלמות , מערכת הגברה ומיקרופונים , מסכים גדולים, ולפעמים גם ציוד למערכת לוויינית של שידור לוויין.
זה מתאים לאירועים מורכבים יותר כמו למשל: שידורים בטלויזיה, או כאשר לא ניתן לפרוס את הציוד במקום האירוע .
חיסרון - מדובר בציוד יקר וצוות צילום מרובה ככה שזה מייקר את העלויות ללקוח.
9. הקרנה על מסכים בזמן אירוע.
חיבור המצלמה או הניתוב למסכים. אפשרות זו מאפשרת למשתתפים באירוע לצפות בהגדלה כדי להרגיש קרוב יותר לדוברים.
מתאים יותר לאירועים עם מס רב של משתתפים.
סוגי מסכים:
- הקרנה על מסכי בד 2×2 מטר, 4×3 מטר
- מקרן לייזר FULL HD
- מסך לד (קוביות מתחברות יחד לכדי מסך גדול). ניתן להרכיב בכל גודל נדרש, לפצל את המסכים וכו.
10. אולפן שטח.
בתוך מקום הכנס אנו מקימים אולפן עם כיסאות, מיקרופונים, תאורה ומצלמות. יש מנחה שמראיין את משתתפי הכנס וכל החומרים מוקלטים. בד"כ אלו צילומים קצרים של מספר דקות.יש אפשרות גם לשדר את זה בשידור חי בפייסבוק, ברשתות החברתיות וביוטיוב. זה מכניס עוד עניין לשידור.
יתרונות -
נותן במה לאנשים רבים יחסית בכנס.
ניתן להפיק מהכנס תכנים רבים נוספים כמו למשל תוכן שיווקי, פוסטים, סרטוני תדמית וכו.
חסרונות-
דורש תכנון מוקפד ולוגיסטיקה.
עשוי להיות יקר אם רוצים להפיק אותו ברמה גבוהה.
11.אירוע וירטואלי
מאפשר לאנשים מרוחקים (בארץ/בעולם) להשתתף בכנס ולנהל שיח כאילו הם נמצאים יחד והמרחק אינו מפריד בינהם.
ישנן מספר אפשרויות:
- הקמת אולפן שבו נמצאים כל הדוברים, וכל המשתתפים המרוחקים לא נמצאים באולפן.
יתרונות -
-חיסכון בעלויות כיוון שאין צורך בהשכרת אולם גדול עבור כל משתתפי הכנס, ואין צורך בכיבוד, וכו.
-ניתן להגיע למספר רב של משתתפים.
מומלץ לצלם את האירוע עם צוות צילום , תאורה, מיקרופונים, מסכי טלוויזיה גדולים לצורך אינטראקציה בין הדוברים למשתתפים שמצויים במקומות שונים.
-ניתן להקליט את האירוע ולשדר את ההקלטה דרך וידאו קונפרנס (דרך זום, גוגל מיט וכו)
חסרונות-
- פחות אינטימי עבור הקהל מאשר באירוע רגיל.
-דורש תשומת לב רבה יותר מהמשתתפים.
12.אירוע היברידי:
אירוע שמשלב דרך פלטפורמת וידאו קונפרנס בין נוכחות דוברים / קהל באולם ובין דוברים / קהל מרוחקים וירטואלי.
יתרונות:
- מאפשר להגיע לקהל גדול יותר.
- חסכוני בעלויות.
- מאפשר לאנשים שאינם יכולים להגיע פיזית להשתתף באירוע.
המלצה שלנו: היות ואירוע היברידי דורש ניהול מקצועי של שני קהלים בו זמנית, הדורש ציוד ותשתיות ייחודיים, כדאי להיעזר באנשי מקצוע עם ניסיון בתחום הספציפי הזה.
3 – ציוד וצוות דרוש :
1. צילום סטילס:
-2 מצלמות מקצועיות – עדיפות לפול פריים כלומר, חיישן שהוא גדול יותר ממצלמות אחרות.
- מספר עדשות – שניתן להחליף על שתי המצלמות בהתאם לחומר המצולם,
- תאורת פלאש- פלאש שיושב על המצלמה עצמה, כאשר חשוב לא לכוון על האנשים או על הנושאים המצולמים בצורה ישירה אלא בצורה עקיפה.
- תאורת מספר פלאשים – מספר פלאשים שמפוזרים באולם/ במקום האירוע כמו בצורת אולפן וזאת כדי שתהיה תאורה אופטימלית. האופציה זו לא נפוצה באירועים עסקיים, אלא יותר בעמדות צילום בכניסה לאירועים וכו.
- מחשב – כדי לאפשר לצלם לשלוח תמונות באופן מיידי לפרסום. בהרבה מקרים ראינו שהלקוחות דורשים תמונות בצורה מיידית, עבור פרסום ויחסי ציבור ברשתות החברתיות.
- אינטרנט סלולארי – כדי לשלוח את התמונות דרך המחשב ללקוח, חשוב שלצלם תהיה תקשורת אינטרנט כדי שיוכל לשלוח את התמונות דרך הרשת ללקוח.
- צלם – דרוש כמובן צלם מנוסה בצילום סטילס של כנסים עסקיים. כנס עסקי הוא שונה מאירוע אחר (טקס או חתונה או צילום מוצרים). באירועים אלו הדברים קורים מאוד מהר. צריך להיות קשובים לכל מה שמתרחש מסביב ולהקדים לצלם..
- ליינאפ של האירוע – כדאי שלצלם יהיה ליינאפ מפורט של האירוע כדי שיוכל לעקוב אחר הלו"ז ולא לפספס שום דבר
2. מגנטים:
- צלם סטילס
- פלאש
- מדפסת איכותית
- נייר איכותי
- קרש לחיתוך – מאחר ולא חותכים מגנטים עם מספריים כמובן..
- לוח מגנטי – להצגת המגנטים לקהל..
- ציוד גיבוי – מדפסת/מחשב נוספים , לעיבוד התמונות במידת הצורך
- 2 אנשי צוות – צלם סטילס + עוזר שידפיס את המגנטים ויחתוך אותם ויערוך את התמונות לפי הצורך.
לפעמים באירועים קטנים יותר – ניתן להצטמצם לאיש צוות אחד שגם יצלם וגם ידפיס את המגנטים.
כמובן שבמקרה כזה דרוש לצלם גם ידע של הדפסה ועיבוד תמונות בזמן אמת.
- ידע בגרפיקה ושימוש בתוכנות עריכת תמונות – חשוב שלמדפיס המגנטים, יהיה ידע בתחום עריכת תמונות עם תוכנות לעריכת תמונות (פוטושופ/ לייטרום וכו) כדי לעשות תיקונים במסגרת של המגנט ובתמונות עצמן.
3. עמדת צילום עם רקע:
- פורסים יריעה רחבה של בד קנבס איכותי עם מסגרת קשיחה ממתכת/מאלומיניום. חשוב שהמסגרת תהיה יציבה וגבוהה מספיק כדי שיוכלו להיכנס 2-3 אנשים לתוך הרקע בזמן הצילום.
- המידות המומלצות עבור הרקע של קיר הצילום: 2.5 מטר גובה ו 3 מטר רוחב . במידות האלה יוכלו להיכנס גם אנשים גבוהים.
- כדאי למקם את הקיר צילום במקום מואר היטב וסמוך לכניסה של האירוע.
4. צילום וידאו עם 1 מצלמה:
- מצלמה מקצועית.
יש שני סוגים של מצלמות מקצועיות:
1. מצלמות גדולות שמשתמשים עבור כנסים וטלוויזיה (עם זום אופטי,4K, מספר ביטים , 8-10-12, מיקסר אודיו מובנה +2 כניסות אודיו).
2. מצלמות קטנות יותר המכונות dslr עם עדשות מתחלפות. (פול פריים, צמצם של העדשות, זום).
המאפיינים של dslr:
- גודל החיישן - בד"כ אמור להיות בפול פריים (מאפיין חשוב במצלמה מקצועית).
- סט של עדשות איכותיות עם מספר פתיחה נמוך. (הפתיחה היא בעצם הצמצם, שיכול לנוע בין1.5-3.
- עדשות עם זום כדי לצלם מקרוב את הדוברים על הבמה. זום מומלץ לצילום כנסים ואירועים עסקיים, הוא 80 200.- איך יודעים שזאת מצלמה מקצועית?
- קודם כל לפי הגודל של המצלמה:1. מצלמות ביתיות בדרך כלל קטנות יותר, ומחירן נע בין 1000-2500 ש"ח.2 מצלמות מקצועיות הן גדולות יותר, ומחירן מתחיל מ-5000 ש"ח ומעלה. המחיר הממוצע למצלמה מקצועית הוא כ-15 אלף שקל.
- דבר נוסף, במצלמה מקצועית – הזום האופטי הוא כפול 15/ 20 , וזה סימן לכך שזו מצלמה מקצועית.
- עוד מאפיין חשוב למצלמה מקצועית – הרזולוציה. בד"כ 4k או 6k או 8k.
- מספר הביטים של ההקלטה גם מאפיינים את איכות המצלמה. הבסיס הוא 8 ביטים, מצלמות מקצועיות ושל קולנוע מגיעים ל-10 ומעלה ביטים. הביטים מאפיינים את מספר הצבעים והאיכות של התמונה באופן כללי.
- בתוך מצלמות מקצועיות יש מיקסר אודיו מובנה הוא מאפשר שתי כניסות מ 2 מקורות שונים של אודיו.(לדוגמה: בכנס עסקי, ניתן לחבר מיקרופון אחד עבור האווירה במקום – ככה למשל נשמע את הכפיים של הציבור, והמיקרופון השני יהיה מחובר למערכת ההגברה של האירוע, כדי לקבל אודיו איכותי ונקי מרעשים.)
- חצובה:
ישנם 2 מאפיינים חשובים לחצובה מקצועית:
1. ראש נוזלי עם שמן- שמאפשר תנועה חלקה של פן (ימין, שמאל) או טילט דאון (למעלה, למטה)
2. גובה החצובה – הרבה פעמים יש צורך בהגבהת החצובה כדי שהקהל לא יסתיר את הצילום, וגם כדי לצלם בגובה העיניים של הדוברים (שבדרך כלל מדברים על פודיום או על במה שהיא גבוהה במקצת מהרצפה).
- אודיו
- בעל 2 כניסות אודיו- כדי לחבר 2 מיקרופונים.
- חיבור למערכת הגברה עם כבל או מערכת אלחוטית מקצועית, כאשר המשדר יהיה מחובר למערכת הגברה של מקום הכנס, והמקלט יהיה מחובר למצלמה. (אני באופן אישי ממליץ מאוד על מערכות של סנייזר הגרמניות.)
- אביזרים:
* מסך חיצוני- על המצלמה כדי לראות בצורה אופטימלית את החומר המצולם, ולכוון בהתאם את הפוקוס והצמצם.
* שלט עם כפתורים לשליטה בזום, בפוקוס או בצמצם – מאפשר לשפר את תוצאת הצילום ואת נוחיות הצלם.
* פנס קטן עם ויסות טמפרטורה.
5. צילום וידאו בשילוב מצגת וסרטונים:
2 אופציות של סידור המצגת:
אופציה 1: משתמשים במערכת ניתוב מצלמות שמחברת את המצלמה ביחד עם המחשב שמציג את המצגת (מערכת הניתוב מתייחסת למצגת כמצלמה שניה).
- מצלמה-
- חומרה- מערכת ניתוב-
- מחשב – דרוש מחשב כדי להציג את המצגת.
- כבלים – דרושים הכבלים המתאימים שמחברים בין המצלמה, המחשב ומערכת הניתוב.
- מקליט – מוסיפים מקליט וידאו חיצוני, כדי שיקליט את תוצאת הניתוב הקרוי בז'רגון המקצועי: פרוגרם.
המקליט משלב את המצגת ביחד עם הצילום, ומוסיף שכבות גרפיות בהתאם לדרישת הצילום והלקוח.
אופציה 2:- תוכנת ניתוב, כולל רישיון לתוכנה
- תוכנות הניתוב הן רבות. העיקריות הן VMIX שדורשת תשלום שנתי או תוכנה OBS (תוכנה מאוד נפוצה) שהיא פתוחה ללא תשלום.
התוכנת ניתוב מאפשרת לחבר בין המצגת ובין החומר שנכנס מהמצלמה. החיבור מתבצע בצורה שונה ממערכת ניתוב של חומרה.
- כרטיס לכידה – דרושים שני כרטיסי לחידה שמחברים את המחשב של המצגת ואת המצלמה לתוך המחשב שבו מותקנת תוכנת הניתוב.
- מחשב חזק – מחשב הניתוב צריך להיות חזק במיוחד, כי הוא מנהל הרבה אינפורמציה בו זמנית. ניתן להשתמש בתוך מחשב הניתוב גם לניהול המצגת.
- דרוש צוות מנוסה שמסוגל לעשות התאמות ושינויים בזמן אמת בהגדרות של מערכת הניתוב או בהגדרות של מחשב הניתוב.
6. צילום מולטיקאמרה:
צילום מולטי קאמרה זאת אופרציה מורכבת יותר שדורשת ציוד רב.
אופציה 1 – עבודה עם חומרה:
* חומרה.
* מערכות ניתוב – קיימות בגדלים שונים.יש מערכות קטנות מאוד עם ארבע מצלמות, ארבע כניסות.יש מערכות גדולות יותר כמו אולפני טלוויזיה עם מספר רב של כניסות 8, 16 ומעלה.ניתן להוסיף שכבות גרפיות שונות, אפקטים, vtrים, סרטוני וידאו.
על המערכת עצמה יש מספר כפתורים כדי לשלוט במערכת.
מערכות מורכבות יותר וגדולות יותר כמו אולפני טלוויזיה, מורכבים מפאנל חיצוני שמתחבר למערכת הניתוב עם מספר רב של כפתורים (בטח ראיתם תמונות עם עשרות כפתורים צבעוניים פרוסים מול הנתב).
- מספר שכבות גפיות,
- אפקטים, VTR ,
- מערכת בקרה של הנתב ( מובנה עם הנתב או פאנל חיצוני),
- מקליט חיצוני ISO – מקליט וידאו שלא משנה את איכות ההקלטה ושומר את החומר המקורי.
- קלירקום – צילום מולטי קאמרה דורש צוות רב של צלמים, נתבים, מנהל הפקה וכו. כדי שיתקשרו ביחד – חובה להשתמש במערכת תקשורת מסוג קלירקום שמאפשרת תקשורת דו צדדית בין כל אנשי הצוות.
- מסך גדול ואיכותי עם צבעים מדויקים לצפיייה בכל המצלמות והפרוגרם – זה דבר קריטי לניהול השידור וניתוב בין המצלמות.
-אופציה 2 – עבודה עם תוכנה:
- תוכנה + רישון לתוכנה כמו VMIX או קוד פתוח OBS.- בדרך כלל זה מוגבל לעד 4 מצלמות.
- מחשב חזק במיוחד – כדי שיוכל לנהל ארבעה מקורות שונים בזמן אמת.
- כרטיס וידאו עם 4 כניסות וידאו sdi או hdmi.
- קלירקום – גם כאן דרושה מערכת תקשורת בין אנשי הצוות מסוג קלירקום.
* אופציה 1: עם חומרה.
- מערכות שידור שעושות קידוד ושידור יחד, LIVEU, TERADEK ועוד..
דרושה מערכת שידור שיכולה לקודד את החומרים מהמצלמה, ולשדר אותם בלייב באותו הזמן.
בנוסף לקידוד, מערכות שידור גם מסוגלות לשדר דרך האינטרנט את החומרים המצולמים לשרת.
- 4 עד 8 סימים – קיים ציוד עם מספר סימים , כאשר משתמשים ברוחב פס של כל הסימים בו זמנית כדי לאפשר שידור חי איכותי בפול hd או בפור קיי. כל הסימים האלה שולחים את האות שלהם לשרת מרוחק בענן, וטכנולוגיה מתקדמת מאחדת אותו מחדש, קוראים לזה בונדינג.
יש מספר חברות שמשווקים מוצרים כאלה, כמו LIVEU, TERADEK ועוד.
- יש נתבים של בלקמג'יק ואחרים ש/יכולים לבצע שידור חי עם חיבור לרשת האינטרנט ללא מספר סימים אלא, מתוך מערכת הניתוב עצמה. במקרה הזה – דרוש חיבור לרשת אינטרנט קווית ולא מתאפשר שימוש במערכת סלולרית עם מספר סיני. האופציה הזו – מתאימה יותר למקומות סגורים ללא ניידות.
* אופציה 2: עם תוכנה.
- רישיון לתוכנה VMIX או OBS.
- חיבור לאינטקנט קווי (רצוי סיב אופטי)
- התוכנה במקרה כזה עושה גם את הקידוד וגם את השידור(ניתן גם להתקין עבור האירוע עצמו קו תקשורת אינטרנט זמני).
8. צילום עם ניידת שידור.
הציוד מתחלק ל 2 מקומות:
1. בתוך ניידת השידור (הרכב).
- מסכי בקרה של המצלמות ושל השידור
- רמקול כדי לשמוע את הסאונד המקורי של השידור
- יחידת בקרה ושליטה של המצלמות (CCU = CAMERA CONTROL UNIT)
- מערכת תקשורת בין אנשי הצוות שבתוך הניידת לאלה שמחוץ לניידת
- מיקסר אודיו המקבל את כל הערוצים של האירוע (דיבור/מוזיקה/כלים/ויטיארים)
- מקליט וידאו ומקליט אודיו
- מערכת ניהול VTR או סרטונים וחומרים גרפיים
- מערכות להילוך איטי ואפקטים
- מערכת ניתוב (עם הרבה פונקציות וכפתורים)
- גנרטור
- מזגן
- בידוד מרעשים חיצוניים
2. מחוץ לניידת השידור (בשטח של האירוע)
- קופסא שמתחברת למערכת הסאונד, לקונסולה של האירוע
- מערכת תקשורת חוטית/אלחוטית בין אנשי הצוות
- מצלמות עם אפשרויות של שליטה מרחוק מיחידת הבקרה שנמצאת בתוך ניידת השידור ( CCU )
- חצובות למצלמות
- רחף המחובר למצלמה שמאפשר זוויות מעניינות מהאוויר וגם בתנועה כאשר הכל מופעל על ידי מנוע.
- מערכת של ייצוב המצלמה ( STEADY CAM ) עבור מצלמות גדולות , או גימבל עבור מצלמות קטנות יותר, לשימוש הצלם הנייד.
- כבלים ארוכים לחיבור המצלמות לניידת השידור
- כבלי רשת שמעבירים נתונים וגם חשמל בו זמנית עבור כל מכשיר ומכשיר
צוות:
הצוות בצילום עם ניידת שידור הוא צוות גדול (מונה בין 10-20 אנשי צוות , בהתאם למורכבות האירוע)
גם כאן הצוות מחולק ל2 צוותים:
1. צוות שנמצא בתוך ניידת השידור
- מנהל טכני
-במאי המצלמות
- נתב
- איש סאונד
- אחראי על איכות התמונה ואחידות צבעי המצלמות, שאחראי גם על ניהול מערכת ה CCU (מערכת בקרת המצלמות)
2. צוות שנמצא בשטח
- מספר הצלמים – בהתאם למספר המצלמות
- עוזרי צלם (אחראיים על עזרה עם הפוקוס, החזקת הציוד, או כל דבר אחר שנדרש)
- מנהל טכני בשטח – שנמצא בקשר רציף עם הניידת.
9. הקרנה על מסכים
קיימות 2 אופציות בכל הנוגע להקרנה על מסכים:
1. מקרן ומסך בד
מקרן
איכות המקרן נמדדת לפי מספר פרמטרים
- הרזולוציה של התמונה (FULL HD או 4K)
- עוצמת המנורה הפנימית של המקרן (שנמדדת בלומנס)
- חדות ההקרנה וטכנולוגיה (רצוי – טכנולוגיית הקרנה בלייזר)
מסך בד
קיימים מספר גדלים של מסכים
- מסך קטן מתקפל, בגודל 2 מטר על 2 מטר
- מסך בינוני, בגודל 4 מטר על 2.5 מטר (דורש לפחות 2 אנשי צוות להקמתו).
- מסכים גדולים יותר, בגודל 5 מטר על 3 מטר ויותר.
2. מסך לד
מסכי לד מתאימים לאירועים גדולים יותר.
לצורך הקמתם, מרכיבים את החלקים של המסך בצורה של קוביות לגו בגדלים שונים.
האיכות של המסך נמדדת לפי מספר פרמטרים:
- עוצמת האור
- האם זה מסך פנימי או חיצוני ( IN-DOOR או OUT-DOOR)
- צפיפות הפיקסלים של כל חלק וחלק (פיקסל פיץ'). המרחק בין כל הפיקסלים יכול לנוע מ1 מ"מ עד יותר מ 10 מ"מ.
הצפיפות הדרושה משתנה בהתאם למרחק הצפייה מהמסך.
אם מרחק הצפייה הוא 3 מטר – ההמלצה היא על צפיפות של פיץ' 1.
אם מרחק הצפייה הוא 45 מטר – ניתן להסתפק בצפיפות של בין 1.5 עד 4 מ"מ
אם מרחק הצפייה הוא בין 10-20 מטר – ניתן להשתמש בצפיפות של 5-10 מ"מ
בשימוש במסכי לד יש דרישות נוספות:
-חשמל תלת פאזי עם קיבולת גבוהה
- בנייה וקונסטרוקציה ביחד עם המסך (למשל: במקרים מסויימים דרושה מסגרת ממתכת כדי להחזיק את המסך על הבמה)
- לפעמים נדרש לבנות במה כדי להגביה את המסך מהרצפה
- כאשר המסכים הם מעל 6 מטר רוחב, דרושות גם משקולות כדי לשמור על יציבות המסך (שלא ייפול חס וחלילה..)
- צוות:
דרוש צוות רב.
חלק מהצוות לצורך הקמה ופירוק בתחום הסבלות , חלק נוסף של הצוות עם יותר ידע טכני , וחלק אחרון של הצוות שינהל את התוכן של המסך.
10. אולפן שטח
מיקום:
את האולפן שטח מקימים במקום שקט במיוחד, אבל בכל זאת מרכזי, כדי שהגישה אליו תהיה נוחה.
צילום:
מרכיבים 2-3 מצלמות סטטיות עם חצובות, ללא צורך בצלם.
מנתבים בין המצלמות, מוסיפים גרפיקה, שמות הדוברים, סרטונים בהתאם לצורך, וכמובן – מתחברים לקונסולה של הסאונד.
תאורה:
מרכיבים פנסי לד בגדלים שונים בהתאם לתאורה של האולפן שטח, עם אפשרות של ויסות טמפרטורה – כדי לקבל תמונה איכותית ואחידה.
אודיו:
מפזרים מיקרופונים חוטיים/אלחוטיים בשטח האולפן, בהתאם למשתתפים.
בד"כ עד 3 מיקרופונים, יחד עם מיקסר מווסת שמכוון את עוצמת המיקרופונים.
ישנה אפשרות טובה גם לרמקול קטן – כדי שאנשים באולפן ישמעו מה משודר החוצה, או מה מוקלט.
שידור חי באינטרנט:
-לשם כך דרושה תקשורת אינטרנטית יציבה עם אפשרות של העלאה של 10 מגה בייט לפחות
- מקודד וידאו
-מערכת שידור מולטיסים ( למשל מסוג LIVE U)
עריכת וידאו:
ברוב המקרים יש דרישה לעריכת סרטונים בזמן אמת, לשם כך דרוש מחשב חזק במיוחד עם תוכנה מקצועית של עריכה כמו פריימר או וגאס.
תפאורה:
זה חלק מאוד חשוב באולפן שטח.
התפאורה מורכבת מכיסאות, שולחן, קישוטים לפי מיתוג האירוע/ הלקוח, רקע עם לוגואים או תמונה שתיראה בולטת בצילום שמכסה את כל שטח האולפן.
צוות:
- מספר צלמים מקצועיים בהתאם לצורך. בד"כ מדובר בצוות גדול, אבל- ניתן להתאים ולצמצם בצורה משמעותית עד כדי 2 אנשים אפילו, בהתאם לאירוע ולתקציב.
- נתב וידאו
- טכנאי שידור חי
- מנהל אולפן
- עורך וידאו
- איש סאונד
- תאורן
11. אירוע וירטואלי
אירוע וירטואלי דורש ציוד רב. זה אירוע שמקשר 2 צוותים, 2 אנשים מרוחקים אחד מהשני. כאשר התחושה צריכה להיות שהם ביחד באותו החדר, באותו המקום.
צילום:
- דרושות 2-3 מצלמות (חלקן סטטיות, חלקן עם צלם וחצובות כמובן)
- ניתוב בין המצלמות
- מערכת להוספת גרפיקה לשידור או להקלטה
- התחברות לקונסולה של הסאונד.
שידור חי באינטרנט:
- דרושים 2-3 ראוטרים סלולריים של חברות סלולריות שונות.
- כדאי להתחבר לאינטרנט קווי הנמצא במקום האירוע (או לחילופין להתקין קו זמני של חברות תקשורת כמו בזק).
אודיו:
- יש צורך במיקרופונים חוטיים / אלחוטים, בהתאם למספר המשתתפים
- מיקסר דיגיטלי / אנאלוגי
- רמקול בינוני (כדי לשמוע את המשתתפים מרחוק)
מסכים:
דרושים לפחות 2 מסכים. אפשר להשתמש במסכי טלויזיה גדולים
- מסך 1 כדי לראות את מה שמצולם החוצה מתוך האולפן, הפרוגרם.
מסך 2 כדי לראות את המשתתפים המרוחקים או הצופים.
תאורה:
דרושים פנסי לד בגדלים שונים עם ויסות טמפרטורה.
צוות:
דרוש מנהל אירוע, צלמים, נתב וידאו, טכנאי שידור, איש סאונד, עוזר ומתאם.
12. אירוע היברידי
אירוע היברידי דומה לאירוע וירטואלי, השוני הוא שנמצא קהל גם בתוך האולפן המשדר החוצה.
יכול לכלול עשרות אנשים או מאות אנשים.
כתוצאה מכמות האנשים דרושים:
- הגברה יותר גדולה
- מסכים גדולים יותר (המתאימים למספר המשתתפים באולם עצמו.
היות ויש תקשורת דו כיוונית בין אנשי האולם לאנשים מרוחקים מחוץ לאולם, יש להיזהר מאוד מאפקטים של פידבקים ואקו בתוך מערכת ההגברה.
מבחינת ציוד וצוות – המצב זהה לגמרי כמו בסעיף 11 .